הפרעת קשב וריכוז,
איך זה נראה?
זה לא בהכרח קשור לקשב!
בשיחה טיפוסית על הפרעת קשב הורים יכולים להגיד: 'אתם חושבים שיש ליוסי הפרעת קשב? זה לא יכול להיות! כשמשהו מעניין אותו כמו בנייה בלגו, משחק במחשב או ספר - אי אפשר להזיז אותו במשך שעות. אני יכולה לקרוא לו פעם אחרי פעם והוא אפילו לא שומע!' – זה לא קשור לעניין. ילדים עם הפרעות קשב נוטים להיות מרותקים לסיפור או משחק, וכשהם מרוכזים במשהו קשה להם להפסיק יותר מאשר לילדים רגילים. הקושי להתרכז הוא רק אחד מהסימפטומים של הפרעת קשב. במקרים רבים זהו אחד מהסימפטומים הקלים שלה.
סירבול וקושי בתיאום תנועה הם אחד הסימפטומים האופייניים לילדים עם הפרעת קש"ר.
שולחן שבת. כל המשפחה מתיישבת לשולחן שבת. השולחן ערוך, מפיות ליד הצלחות וכולם אוכלים. אף אחד לא רוצה לשבת ליד שמואל. הוא שופך הכל. הבגדים שלו תמיד מתלכלכים. השולחן והרצפה סביב הצלחת שלו מלאים בפירורי אוכל. כשהוא רוצה למזוג לעצמו מיץ יש סיכוי גדול שיהפוך את הכוסות של היושבים לידו. את הכוס ימלא כך שתעלה על גדותיה, וכשהוא מנסה לקחת מרק כל המשפחה עוצרת את נשימתה. בארוחה רגילה שמואל מקבל עשרות הערות. תסגור את הפה כשאתה אוכל. אל תכניס את המרפקים לצלחת של זה שיושב לידך. אל תשפוך. אל תהפוך. תנגב את הפה. תשטוף את הידיים. וכל ההערות- מוצדקות. שמואל שונא סעודות שבת.
פיזור ונטיה לשכחנות מאפיינים ילדים עם הפרעת קש"ר.
רון בכיתה ב', הוא מעולם לא חזר עם ילקוט מבית הספר. אמא שלו מורה והיא מודעת לחשיבות הכנת שיעורי הבית. היא גם שמחה להקדיש מזמנה ולעזור לרון בשיעורי הבית אלא ש.. במקרים רבים רון שוכח את התיק בכיתה או בהסעה או אצל חבר. כשהתיק מגיע- מתברר שהמחברת המתאימה נותרה בכיתה.. לעתים השיעורים לא כתובים ביומן, כי כשהיה צריך לכתוב הוא לא מצא את העיפרון. כשהוא נזכר שיש שאלות בתורה אמא פותחת את המחברת ולא מוצאת. לבסוף מגלים שהשאלות נכתבו בדף האחרון של מחברת טבע..
ילדים עם הפרעת קש"ר מתקשים בתכנון וארגון .הם מתחילים בהתלהבות אך מתקשים להתמיד גם בדברים שחשובים להם.
שי אוהב מאוד לשחק בחוץ, והוא מעדיף בניה על משחקים שקטים. היום הוא החליט לבנות 'מחנה'. הוא אסף עצים, ורוצה לבנות מהם בית סודי. שי רץ לאבא ומבקש ממנו כלי עבודה ומספר קרשים. אבא מהסס. הוא מעוניין לתמוך ברעיונות של שי, אבל בדרך כלל שי מתלהב בהתחלה ומהר מאוד מאבד עניין. חבל על הקרשים, אבל שי כל-כך רוצה.. הוא משכנע את אבא שהוא חייב את הקרשים. הוא מבטיח שהפעם זה רציני. הוא עם חבר, והוא יסיים, ואחר כך תהיה פעילות במחנה ועוד..
אבא משתכנע ונותן את הקרשים.
אחרי יומיים אבא מתעניין. את הבית הסודי לא הצליחו להקים. התחילו אבל.. את הקרשים שאבא נתן הם ניסרו ורק אחר כך גילו שניסרו אותם קצר מידי והם לא מתאימים. צריך קרשים חדשים. היה צריך לחפש עוד קרשים, אבל בינתיים יש לו רעיון אחר. את כלי העבודה הוא שכח להחזיר, אבל הנה הוא רץ לחפש אותם..
ילדים עם הפרעת קש״ר נוטים להיות איטיים וחולמניים. איטיות זו מביאה לעתים קרובות להישגים לימודיים מונמכים ובידוד חברתי.
דוד ילד חכם. כל מי שמשוחח איתו מתרשם מהתבונה, היכולות ואוצר המלים. כשדוד נכנס לכיתה א' כולם היו בטוחים שהוא יהיה תלמיד מבריק, להפתעת כולם הוא תלמיד חלש ביותר. נראה שהוא לא מרוכז בנעשה בשיעור, חולם כל הזמן. עד שהוא זוכר להוציא עיפרון כל הכיתה סיימה להעתיק את השאלות ולענות עליהן. רק אז הוא מגלה שאין לו מחברת. הוא איטי מאוד ולכן לא משתפים אותו במשחקי כדורגל. גם בהפסקות הוא יושב לבד. מכיוון שדוד לא מפריע בכיתה המורים לא מתעסקים איתו יותר מידי, אבל כולם רואים ואומרים שחבל על הילד החכם הזה שלא לומד כלום.
את החשיבה של ילדים עם הפרעת קש"ר מאפיינים המשפטים הבאים:
'רק אני קיים בעולם. את מה שאני רוצה אני חייב לקבל ומיד!'
כל המשפחה מתכוננת לחופשה בצפון. המכונית הקטנה צפופה והתיקים נערמים בין הילדים. חם. כולם מחכים לתזוזה אבל רועי עדיין בבית. קוראים לו לבוא והוא מתעכב. אמא יוצאת לקרוא לו. בסוף הוא מגיע. הוא החליט שהוא רוצה לקחת גם את האופניים לטיול. מסבירים לו: 'אבל אין מקום לאופניים'. יש לו פתרון: 'אם נוציא את התיקים ונשכיב את האופניים בתא המטען הם ייכנסו'. 'אבל הכידון ייתקע במי שיושב במושב האחורי'- 'לא נורא. הם יתכופפו'. בפני אבא ואמא עומדת הברירה: להתחיל להתווכח עם רועי- או להוריד את כל התיקים, להכניס את האופניים ולארוז מחדש תוך גרימת אי נוחות ליושבים בספסל האחורי. מתוך היכרות עם רועי הם מעדיפים לארוז מחדש. התהליך מתחיל. הבת הגדולה עצבנית: 'למה תמיד מוותרים לו' יעל והדס רבות וגילי התינוק צורח בעצבים.
התהליך הסתיים ורועי עולה לרכב. הוא לא מוכן לשבת מאחור במקום שבו מזדקר הכידון כי יש לו רגליים ארוכות. שאחד הקטנים ישב. שם. הנסיעה מתחילה והוא שואל: 'למה כולם עצבניים במשפחה הזאת? אי אפשר לצאת פעם לחופש בנחת?! לזרום בכיף?!'
כל הילדים משחקים בחצר בית-הספר. שיבי שוער. בקצה השני יש קבוצת ילדים. משהו קורה שם. יש מכות בין שני ילדים מכיתה ז'. שיבי מסתכל מהופנט, ותוך רגע הוא עוזב את השער ורץ לשם. הוא מתחיל לעודד את עמית: 'עמית. תן לו! גמור אותו במכות!' המורה התורן בא להפריד ומברר את העניין. שיבי לא יכול לעזוב את האזור. הוא מסביר, מתערב, נדחף ובסוף מקבל מכה מאחד הילדים, כשהוא חוזר הביתה הוא מתלונן: 'הגדולים תמיד מרביצים לי..'
אביגיל הזמינה חברה והן רוצות לאפות יחד עוגה. אמא מסכימה בשמחה. לאחר שעה אמא חוזרת הביתה. העוגה בתנור, אבל המטבח.. החלב מחמיץ מחוץ למקרר, קליפות ביצים מפוזרות על השיש וזבובים מטיילים ביניהן. הכלים מלוכלכים על השיש והכיור. אביגיל קוראת בפינה. אמא קוראת לה ומבקשת ממנה לסדר. 'בשמחה, עוד דקה אני מסיימת את הפרק'. אחרי עשר דקות אביגיל עדיין קוראת. 'אביגיל. תסדרי את השיש!', היא קמה מייד, ומתחילה לסדר. כשאמא חוזרת שוב הכלים שטופים, אבל הברז לא סגור עד הסוף. הביצים עדיין על השיש והחלב כבר החמיץ. שוב מזכירים לאביגיל לחזור ולסדר שוב ושוב. ובסוף היא אומרת 'אמא למה את כועסת? הבטחתי וסידרתי!'
