לילדים עם 'בעיות קשב וריכוז',  קשה יותר למצוא את האיזון העדין שבין העולם הפנימי למציאות הפיזית והחברתית החיצונית. אנחנו נקרא לזה וויסות. וויסות של אגוצנטריות לעומת התחשבות, של אימפולסיביות לעומת שליטה עצמית, של עשייה ותנועה לעומת ריכוז והתבוננות.

ילדים רבים עם בעיות וויסות מתקשים להתמודד עם המסגרות הנורמטיביות. ילדים אלו הינם פעמים רבות בעלי יכולות קוגניטיביות טובות, אך בעלי מיומנויות נוירולוגיות שונות מהנורמה, לדוגמה: בצורת הלמידה- למידה דרך עשייה ולא דרך מילים, באופן- תנועתיות במקום ישיבה, ובטווח הקשב- 5 דקות במקום חצי שעה.

קשיים נוספים באים לידי ביטוי בחברה בחשיבה אגוצנטרית ואימפולסיביות רבה. קשיים אלו גורמים לחוסר הצלחה, תחושת כישלון ועימותים עם הסביבה. (שיעור בכיתה, שולחן שבת, נסיעה משפחתית). כאשר הילד מרגיש שהאינטראקציה המרכזית עם הסביבה היא הורדת ידיים ומאבקי כח, קשיים אלו מחריפים ומובילים לתחושת כישלון פנימית, (איך אני כל כך לא מצליח למרות שאני יודע, אני כנראה דפוק), שיוצרת קשיים רגשיים משמעותיים, נשירה, ובהמשך, עלולה לגרום גם עבריינות והתמכרויות.